מיעוט מי שפיר
| תחום |
מיילדות  |
|---|---|
| קישורים ומאגרי מידע | |
| eMedicine | article/975821 |
| DiseasesDB | 9202 |
| MeSH | D016104 |
| סיווגים | |
| ICD-10 | O41.0 |
| ICD-11 |
JA88.0 |
  | |
מיעוט מי שפיר (באנגלית: oligohydramnions) הוא מצב רפואי בו קיים מיעוט של מי שפיר בשק השפיר בתוך הרחם, במהלך ההריון.
מיעוט מי שפיר מוגדר כמדד מי שפיר (amniotic fluid index) שהוא מתחת ל-5 ס"מ (AFI<5).
מיעוט מי שפיר מתחלק ל-early onset ול-late onset. כאשר מיעוט מי השפיר הוא בשלב מוקדם, קיים חשש למומים כגון club foot ודפורמציות נוספות בשלד, אמפוטציות (שיירים של לנוגו וחומרים אחרים במי שפיר אשר הופכים לקשרים פיברוטיים, הנכרכים סביב גפיים ומביאים לקטיעתם), היפופלזיה ריאתית ואגנזיה של הכליות (חוסר התפתחות כלייתית).
מיעוט מי שפיר בשלב מאוחר כרוך בסיבוכים מיילדותיים כגון שאיפה של מקוניום (שלא נמהל ולכן עלול לגרום לנזק רב יותר), לחץ על חבל הטבור המביא למצוקה עוברית, עליה בשכיחות ניתוחים קיסריים.
סיבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מומים עובריים במערכת השתן.
- פיגור גדילה תוך רחמי.
- מומים מולדים במערכת העצבים המרכזית הכוללים למשל יתר הפרשה של הורמון נוגד השתנה.
- הפרעות כרומוזומליות המביאות בין היתר לפגיעה כלייתית כגון תסמונת טרנר, טריזומיה 18.
- סיבות הקשורות לשליה כגון ווסקולפתיה שלייתית (פגיעה בכלי הדם השלייתים).
- רעלת הריון
- היפרדות שליה
- תרופות כגון אינדומד (או ACEI - שאסור לקחת במהלך בהריון).
טיפול
[עריכת קוד מקור | עריכה]אם יש מיעוט מי שפיר קיצוני אזי יש ליילד את העובר. אם מיעוט מי השפיר הקיצוני החל כבר בתחילת ההריון יש לשקול הפסקת הריון מאחר שרוב המקרים הקיצוניים נובעים מבעיה כרומוזומלית או חוסר התפתחות של הכליות. במידה ומדובר במיעוט מי שפיר שהתפתח מאוחר יותר יש ליילד את העובר.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.